Rachel Ovadia

Artiste autodidacte, Rachel Ovadia a longtemps vécu à Paris, où elle exerçait comme docteur en pharmacie. Pourtant, au-delà de cette vocation scientifique, elle choisit de suivre une autre voie, celle de la peinture, qui faisait écho aux vibrations de son monde intérieur.

En 2012, elle s’installe en Israël. Au fil de son cheminement et de son enracinement sur cette terre, sa démarche artistique se nourrit d’une conscience toujours plus profonde de son identité et de son appartenance. La peinture devient alors le prolongement naturel d’une quête intérieure.

Travaillant principalement à l’huile, mais explorant également l’acrylique et les techniques mixtes, Rachel Ovadia développe un langage pictural où la couleur occupe une place essentielle. Elle devient le véhicule de l’émotion, tandis que la lumière et la matière donnent forme à ce qui ne peut toujours s’exprimer par les mots.

Nourrie par l’étude approfondie de la Torah, sa création s’inscrit dans une démarche de contemplation et de partage.

Face aux blessures du monde, sa peinture se veut une invitation à l’apaisement. À travers la couleur et la lumière, elle cherche à offrir au regard un instant de sérénité immédiate qui invite chacun à renouer avec sa propre lumière intérieure.

A self-taught artist, Rachel Ovadia lived for many years in Paris, where she practiced as a Doctor of Pharmacy. Yet, beyond this scientific vocation, she chose to follow another path — that of painting — which resonated with the vibrations of her inner world.

In 2012, she moved to Israel. As her personal journey unfolded and her roots deepened in this land, her artistic approach became increasingly enriched by a profound awareness of her identity and sense of belonging. Painting thus became the natural extension of an inner quest.

Working primarily in oils, while also exploring acrylics and mixed media, Rachel Ovadia develops a pictorial language in which color plays an essential role. Color becomes a vehicle for emotion, while light and texture give form to what words cannot always express.

Nourished by her in-depth study of the Torah, her artistic practice is rooted in contemplation and sharing.

In response to the wounds of the world, her painting seeks to offer a sense of peace. Through color and light, she strives to create an immediate sense of serenity for the viewer, inviting each person to reconnect with their own inner light.

רחל עובדיה היא אמנית אוטודידקטית, שחיה שנים רבות בפריז, שם עבדה כדוקטור לרוקחות. אולם מעבר לייעודה המדעי, היא בחרה ללכת בדרך אחרת — דרך הציור — שהדהדה את התנודות של עולמה הפנימי.

בשנת 2012 עלתה לישראל. במהלך מסעה האישי, וככל שהעמיקו שורשיה בארץ זו, הלכה והתחזקה בעשייתה האמנותית המודעות לזהותה ולתחושת השייכות שלה. הציור הפך להמשך טבעי של חיפוש פנימי.

רחל עובדיה יוצרת בעיקר בצבעי שמן, אך חוקרת גם את אפשרויות הביטוי בצבעי אקריליק ובטכניקות מעורבות. היא מפתחת שפה ציורית שבה לצבע מקום מרכזי. הצבע הופך לאמצעי לביטוי רגשות, בעוד שהאור והחומר מעניקים צורה למה שלא תמיד ניתן לבטא במילים.

יצירתה, הניזונה מלימוד מעמיק של התורה, נטועה בהתבוננות ובשאיפה לשיתוף.

לנוכח פצעי העולם, ציוריה מבקשים להעניק תחושת רוגע. באמצעות הצבע והאור היא שואפת להעניק לצופה רגע של שלווה מיידית, המזמין כל אדם לשוב ולהתחבר אל האור הפנימי שבתוכו.